חושבים שהחיים שלכם מסובכים? ההצגה “טיפול דחוף” בתיאטרון הסמטה היא בדיוק ההצגה המתאימה כדי להראות לכם שתמיד יכול להיות יותר גרוע.
על הסט המינימליסטי של שולחן אחד, שלושה כיסאות ומפה מציגים שלושת השחקנים – איה אליהו, מיכל רוט וניר זליחובסקי – מספר מערכונים אמריקאיים פרי עטו של השחקן והמחזאי כריסטופר דוראנג. על התרגום של אותם סיפורים ספק משעשעים ספק כואבים אחראיים שלושת השחקנים ובמאי ההצגה, דניאל אפרת.
הסיפורים הקצרים מגוללים את סיפורם של ברוס, דו מיני אשר מחפש אהבה באמצעות מודעה בעיתון ופרודנס, שמיד על ההתחלה מצהירה על עצמה שהיא שונאת הומואים. למרות שהדייט הראשון שלהם כושל, וגם השני לא ממש ממריא, הם בסופו של דבר מוצאים את עצמם כזוג נשוי. הסיפור של ברוס ופרודנס מתגלגל בתוך סיפורה של מרלה, מלצרית שלא מבינה את הכמיהה האנושית לאהבה. בסך הכל כבר מההיכרות ראשונה עם השלושה די ברור ששלושתם לא הכי מעוגנים בשפיות דעתם, ואפילו המחבר שכתב אותם רמז על כך שנמלטו מבית חולים לחולי נפש או שהיו צריכים להתאשפז במקום כזה.
השחקנים עושים כמיטב יכולתם במסגרת התפקיד המסובך הזה להעביר את האמוציות הגבוהות שהם נדרשים להגיע אליהן, אך נדמה שהתרגום החסר מונע מהם לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. למשל, ההחלטה להישאר עם שמות הדמויות המקוריות, שמות הערים בארצות הברית או אפילו תרגום מעט צולע של סלנג אמריקאי מובהק.
עם זאת, הבחירה האמנותית של אפרת כבמאי שלא להעמיס על הבמה בתפאורה או באלמנטים אחרים כמו המוסיקה והתאורה, מצליחה להדגיש את יכולות המשחק של השחקנים עצמם ולעיתים אף להפוך את סבלן או חוסר שפיותן של שלושת הדמויות למעין שחקן רביעי תומך.
בסך הכל מדובר בהצגה שתעביר לכם שעה עם רגשות מעורבים, צחוק ובכי, ותספק לכם חומר למחשבה או שיחה למשך שעות ארוכות לאחר מכן.
