את השם הגר אלמביק אני מכירה כבר שנים, אבל את המותג שלה למדתי להכיר באמת רק בשבוע האופנה התל-אביבי האחרון, כשישבתי מרותקת לתצוגת האופנה של הקולקציה הנפלאה שהיא העלתה על הבמה. הדגמים, הצבעים והדרך שבה ריחפו הדוגמניות על המסלול כשהבגדים האווריריים שעליהן נעו איתן פשוט היממו אותי ורציתי לדעת על המעצבת הזו יותר. החודש הגשמתי חלום –
מיהי הגר אלמביק בעינייך?
"השאלה הכי קשה. גם אני שואלת את עצמי 'מי את, הגר?'. יש פעמים שיודעת לבטח, ויש פעמים שמרגישה "ג'וליטה של הרוחות" הרוח מנשבת בי לכל עבר . אני גם מפתיעה את עצמי. אבל המאפיין שיש בי אנרגיות שמחה לעשייה "פסלת של אופנה" "שרה בבגדים". אני גם אהבת להראות , וגם יש בי ביישנות…"
המותג שלך קיים כבר קרוב לעשור, מהן אבני הדרך העיקריות לדעתך שעברת מאז הקמת המותג עד היום?
"ההתחלה- פנייתה של ד"ר ג'ודי פדלון (שהיא השותפה שלי עד היום) "משום מקום" באה והציעה וכך נולדה "אלמביקה".
נקודה שניה הייתה בתצוגת אופנה של כל מיני נשים לנשים שבה צעדו בבגדים שלנו. נשים מכל הסוגים מכל הגילאים והיה לזה אפקט רב.
והאבן דרך האחרונה אולי לפני אחרונה תצוגת אופנה לפני כשנה שהייתה ביטוי והייתה במה לעבודות אומנותיות יותר "לשירים" והוציא קולקציות לארה"ב וח"כ לקנדה ואוסטרליה. פתח ופותח הרבה יצירה וגאווה".
מה את חושבת שקיים בך ובעיצובים שלך שמבדיל אותך ממעצבים אחרים בשוק?
"לא יודעת אצל אחרים, אבל ללא ספק יש בי אהבה לנשים ואהבה מנשים. זאת חוויה חזקה. יש לי דיבור, דיאלוג עם הקהל שלי. אני מקשיבה ואני מרגישה שהוא קשוב. העולם כל-כך רציני מסביב ואני מרגישה שלבגדים ובבגדים יש תפקיד ל-FUN והומור. מושג ממקום אחר "קלות החומר". הקהל בוגר ובוחר ויש לנו קשר טוב. ערוץ תקשורת שבנוי על אמונה".
אם לא היית עושה את מה שאת עושה היום – מה היית עושה?
"הייתי "משתעממת" (צוחקת) הייתי בוודאי מתעסקת באומנות – מפסלת , כותבת"
מהן ההשראות שלך ליצירת קולקציה חדשה ומאיפה את לוקחת אותן?
"ההשראות שלי מגיעות מעולם האומנות, על כל המדיות תיאטרון, קולנוע וכו'… וממהרחוב, אוהבת להתבונן בנשים ונתרמת מהמראות בלי סוף"
אם היו לך את כל המשאבים שבעולם, לאן היית רוצה לקדם את העסק שלך ולמה? אולי בגדי ילדים או גברים?
"שמחה במה שיש. בבגדי גברים וילדים אין לי רצון לגעת, ולא מחסר אהבה. שהמצב יישאר כמו שהוא "שלא יגמר לעולם", שאמשיך לאהוב את מה שאני עושה. אולי שתהיה חנות אלמביקה בניו-יורק, פריז והודו- שאוכל לבקר".
מהו הפריט פרי יצירתך (מאז ומתמיד) שאת הכי אוהבת ושומרת לו מקום בלב?
"אני אוהבת הרבה, לא יכולה לבחור ילד אחד. אבל אבחר מהתצוגה האחרונה, דגש שמבטא חידוש עבורי, קראתי לו קליגרפיה. יש בו מהפיסוליות, התלת מימדיות"
מיהם המעצבים נוספים וקולגות למקצוע (מהארץ ומחו"ל) שאת מעריכה ומדוע.
"אני מעריכה מאד את שורת המעצבים הראשונה שלנו דורין פרנקפורט, שי קדם, רונן חן שעומדים על המשמר. ומבחוץ את פרדה שממציאה את עצמה כל פעם מחדש, בלוגה ונטה…"
