התלבטתי אם להתייחס בבלוג שלי לשבוע האופנה התל אביבי שהתקיים בשבוע שעבר במתחם גינדי, ממספר סיבות:
א. הרבה מים זרמו בכנרת מאז שבוע האופנה התל-אביבי (ליטרלי)
ב. הרבה כבר נאמר בנוגע אליו
ג. לא נכחתי ולו בתצוגה אחת במסגרתו.
עם זאת, החלטתי שכן להתייחס שכן מדובר בכל זאת באירוע גדול מימדים ובר השפעה רבה על עולם האופנה הישראלי, ולכן מן הראוי שבלוג כמו שלי (בלוג אופנה ישראלי, שנכתב בעברית) יתייחס אליו ולו בפוסט אחד בלבד.
לראייתי, היו שתי עוולות מרכזיות שנגעו לאופן ההתנהלות של שבוע האופנה. הראשונה היא חוסר המיקוד בהפקה של שבוע האופנה בכך שאפשר למעצבים להעלות על המסלול איזו קולקציה שירצו, שמתאימה לאיזו עונה שירצו. בכך הוצגו על המסלול תצוגת בגדי קיץ לאחר תצוגת בגדי חורף ולהפך – מה שהביא לכך שלא באמת ניתן היה לדבר על טרנדים מרכזיים או אפילו קו מקשר בין כל הקולקציות שהוצגו. נכון, מדובר באירוע שמתקיים פעם בשנה (ולא פעמיים, או יותר, בשנה, כמקובל בבירות האופנה העולמיות), אך עדיין היה מן הראוי בעיניי לספק למעצבים מעט יותר הכוונה, בעיקר כזו שתאפשר לקניינים שהגיעו במיוחד מחו"ל לקחת ברצינות את האירוע כולו.
עוולה נוספת נגעה למיקום שבו התקיים האירוע – קניון האופנה שנבנה מטעם גינדי, שיהווה תחרות (בלתי הוגנת, יש לציין) לאותם מעצבים שבדרך קבע נאבקים על מקומם בעולם האופנה בישראל והערכתם של הקהל הישראלי. כל עוד האירועים התקיימו כאשר הקניון היה בשלבי בנייה מוקדמים עוד הייתה בי ההבנה לכל העניין (מודה, גם אני התרגשתי לראות רגע אחד דוגמניות על המסלול ורגע אחר עובדי בניין שעובדים באישון לילה על הפיגומים). אך בשלבי הבנייה המתקדמים שהקניון נמצא בהם כיום, כשמכל עבר נשקף הלוגו או שם החנות שעתידה להיפתח שם (כשרובן ככולן אינן בכלל ישראליות), היה בזה מן הלעג והזלזול למעצבים שהשקיעו ממיטב כספם ומרצם כדי להציג באירוע.
עם כל זאת, החלטתי בכל זאת להתייחס לתצוגות האהובות עליי (ולאאוטפיטים האהובים עליי מתוכן), כפי שנראו בתיבת המייל שלי במהלך כל שבוע שעבר, כי אין דבר חשוב יותר מלחזק את ידיהם של המעצבים הישראליים (ולראייה – בדקו את מדור "נעים להכיר" בבלוג שלי). אגב, סדר ההופעה של התצוגות כאן הוא לפי סדר ההצגה של התצוגות בשבוע האופנה עצמו, ולא לפי סדר חשיבות.
שנקר וניו בלאנס
כמידי שנה, גם השנה העלתה המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר עיצובים מפרוייקטים מצטיינים של סטודנטים משנים ב' וג' על המסלול. ביחד עם מותג נעלי הספורט והאופנה ניו בלאנס התצוגה נקשרה סביב נושא האוונגרד, אליו סיפקו הסטודנטים שלל פרשנויות מגוונות ובלתי שגרתיות. הנעליים שנעלו הדוגמניות היו קולקציית דגמי האופנה לסתיו-חורף 2015-16 של ניו בלאנס המושתתת על הדגמים הקלאסיים של ניו בלאנס עם טוויסט עכשווי. מבין כל המעצבים לעתיד שהציגו, התחברתי במיוחד לארבעה: טל רוסנפרב (הו, השרוולים הארוכים האלה!), שחר קורן (כמו שנאמר – הבגדים הכי טובים הם אלה שאפשר ללכת איתם לכל מקום אבל גם לעשות איתם שנ"צ), ניב קרן (אאוטפיטים דרמטיים שהזכירו לי את אחד ממעצבי העל האהובים עליי – ז'אן שארל דה-קסטלבז'ק) ועמיר מרק (איפה נרשמים כדי שהוא יעצב עבורי אאוטפיט?).
בלינקי Bellinky
קולקציית המסלול של בלינקי מאופיינת בקו נקי ומינימליסטי מחד אך דרמטי מאידך. אהבתי מאוד את הפריטים הפיסוליים בעלי הגזרות הרחבות ומלאי הבד, שיוצרים אפקט תלת מימדי ללבוש כולו. האאוטפיט האהוב עליי בתצוגה (בתמונה משמאל) הוא המשחק שבין חולצה לבנה מכופתרת לבין שמלה שחורה שיוצרת מראה שיקי אך לא מתאמץ.
שי שלום
הקולקציה שהעלה המעצב שי שלום למסלול שבוע האופנה התל אביבי היא קולקציית המשך לקולקציית הקיץ שהעלה על מסלול שבוע האופנה בברלין. לטענת שלום, הקולקציה מציגה פרשנות מגדרית חדשה לקו התפר שבין המלתחה הנשית למלתחה הגברית ואכן פרשנות זו בהחלט נראתה לעין. על המסלול צעדו דוגמנים ודוגמניות כאחד, לבושים בפריטים במראה מחוייט אשר העשוים מאותם בדים ובאותה פלטת צבעים. אהבתי במיוחד את רעיון הגיאומטריות (או "השלם וסכום חלקיו") שבקולקציה, כאשר הועלו פריטים שהם מעין תמונת נגטיב אחד של השני (ראי תמונה למטה).
מילי דהן & נילי בן סימון
למרות שנדמה שסגנונן של המעצבות מילי דהן ונילי בן סימון אינו תואם זה לזה, הצלחתי לראות קו מקשר מעניין בין הקולקציות של השתיים אשר הוצגו בתצוגה משותפת (יחד עם המעצבת לירון יצחקוב) על מסלול שבוע האופנה התל אביבי, והוא – מסורת בראי הזמן המדורני וגם במסורות עבודה נשיות (אריגה ורקמה). ההשראה לקולקציה של דהן היא של בדים מסורתיים מתרבויות שונות בשילוב גזרות במראה קלאסי. הצבעוניות הנכונה בשילוב ההדפסים הגיאומטריים היפים בהחלט יצרו קולקציה ראויה לשבוע האופנה. גם הקולקציה של בן סימון התבססה על תרבות רחוקה והיא – תרבות האבוריג'ינים בטיוואן, והתאפיינה ברקמות מיוחדות אשר קוראות ליצור שיח שקורא לחופש ועצמאות של נשים באשר הן.
שני צימרמן
מעצבת נוספת אשר לקחה השראה ממסע שבטי ומסורות מרוחקות והכניסה אותם לסיפור קולקציית אביב-קיץ 2015 שלה היא שני צימרמן. בהמשך לקו האישי שבו נוקטת צימרמן מידי עונה, גם הפעם הקולקציה היא באווירה נשית וצעירה, החל מהגזרות ועד לפלטת הצבעים. את הבגדים ליוו תכשיטים בעיצובה של קרן וולף אשר נוצרו כקולקציית Limited Edition.
סבינה מוסייב
צבעוניות קלאסית ושיק מדוייק הם שני טייטלים המתלווים לשם של סבינה מוסייב מזה זמן רב. קולקציית הנשים לאביב-קיץ 2016 של מוסייב מתאפיינת באוסף מיוחד של בדי פשתן ומשי מודפסים לצד בדי ג'ינס ובדים מעולם הספורט. כל אחד מהפריטים שבקולקציה יכול להיות מוגדר כפריט מפתח שממנו ניתן ליצור אאוטפיטים שונים שניתן ללבוש אותם מהבוקר לערב.
CLOTHE
אווה על קנרש ואימה לורה עזרא הן בעלות הסטודיו לעיצוב CLOTHE שהחל בכלל כסטודיו לעיצוב שמלות כלה. הקולקציה שהציגו השתיים על המסלול הינה הפרשנות שלהן לאביב-קיץ 2016 ומעוצבת בהשראת תקופות שונות של סגנון ועיצוב, ביניהן הסגנון הבוהמייני או סגנון שנות ה50. הדוגמניות עלו על המסלול עם הסטיילינג המדוייק המשלב גם תכשיטי כסף שהשלים באופן מושלם את הוויב הכולל של הקולקציה.
דודו בר-אור
את אירועי שבוע האופנה סגרה התצוגה של דודו בר אור עם הקולקציה שלה לאביב-קיץ 2016. כמו תמיד, גם הקולקציה הזו אופיינה בשילוב שבין השראה מזרח תיכונית עם טרנדים מודרניים וצבעוניות דומיננטית. הפריטים שעשו עליי הכי הרבה רושם היו הפריטים שנוצרו מבד בהדפס כאפייה, בד שגם המעצב ירון מינקובסקי עשה בו שימוש בתצוגת האופנה שהעלה למסלול התל אביבי.
מקווה שנהניתן מהסקירה,
ונפגש בשישי עם הפוסט הבא!
XOXO
* כל התמונות בפוסט צולמו ע"י אבי ולדמן