[התפרסם לראשונה בתאריך 23/11/2011]
היום השני של שבוע האופנה היה יום עמוס. כמה עמוס אתם שואלים? כל-כך עמוס עד שלא הספקתי להעלות את הפוסט אודותיו עוד באותו הלילה, ולכן עכשיו אני ממהרת לסגור פערים.
התצוגה הראשונה בה נכחתי אתמול הייתה התצוגה של המעצבים הצעירים בחסות רנואר (מיד ארחיב) והיא זו שתקבל את מירב הפוקוס בפוסט זה. התצוגה השנייה בה נכחתי הייתה של גדעון וקארן אוברזון, שעליה לא ארחיב כיוון שאין בעיניי מה להרחיב אודותיה (תצוגה, בסדר, ביי).
אז לענייננו: התצוגה היותר מעניינת שנכחתי בה אתמול (למרות ששמעתי/ראיתי בוידאו שגם התצוגות של דורין פרנקפורט ודורית בר אור היו מעניינות למדי) הייתה התצוגה בשם "Upcoming Designers" שהייתה בעצם תצוגה אחת עם 10 מותגים/מעצבים משתתפים, שהתחרו ביניהם על ההזדמנות ליצור בעבור חברת "רנואר" קולקציית קפסולה שתמכר בחנויות של הרשת ברחבי הארץ.
עשרת המעצבים שזכו בכבוד להעלות את הדגמים שלהם למסלול במהלך שבוע האופנה הם: מנדינקה (טלי טנא ושימי בר), Pioo Pioo (מור באואר), דזו-טיק (שרון ויזל ומיכל מוטיל), ענבל גוילי, שירלי אביגיל צדוק,Sister M (מיטל רון מטרני ורעיה מטרני), טלי רביד, First Kiss (תומר אלמוזנינו ודיאנה בזלי), מורין וולף וישראל אוחיון.
באופן לא מאוד רנדומלי נבחרו 4 מעצבים שאותם אציג בפניכם: המעצבת (הכמעט) היחידה שהכרתי לפני התצוגה, המנצח בתחרות ועוד שני מעצבים נוספים שמצאתי שהם ראויים לציון.
מצטערת מראש על התמונות המטושטשות – זאת באמת לא אשמתי שהדוגמניות לא הפסיקו לזוז!
Pioo Pioo
מאחורי המותג "פיו פיו" עומדת (כיום) מור באואר, מעצבת אופנה שלמדה בשנקר. כל דגמי המותג, אשר נוצרים בכמויות קטנות, מלווים בניחוח של ילדוּת ופנטזיה עם המון צבע.
First Kiss
צמד המעצבים תומר אלמוזנינו ודיאנה בזלי מעידים כי הקולקציה שהעלו על המסלול בתצוגת האופנה עוסקת בגוף האישה – מה שרואים, מה שלא רואים והחיבור בין שני העולמות.
מורין וולף
מעצבת שמלות כלה וערב המתמחה בתפירה עילית. למדה עיצוב אופנה בבית הספר "מרנגוני" ובמכללת "סקולי" במילאנו.
ישראל אוחיון – הזוכה של הערב
סיים לאחרונה את לימודיו בשנקר, במהלך לימודיו היה סטאז'ר בבתי האופנה "גדעון אוברזון" בת"א ובLanvin שבפריז.
באופן כללי אני מוכרחה להודות שקצת התאכזבתי שהקולקציות שהוצגו על המסלול לא שיקפו כלל את המטרה של התצוגה עצמה והיא קולקציית הקפסולה שתמכר ברנואר. נדמה שכל אחד מהמעצבים הנ"ל החליט להעלות על הבמה קולקציה בהתאם למצב הרוח שלו (לא הייתה אחידות בשום צורה שהיא בין קולקציה לקולקציה), חלקם – כמו למשל ישראל אוחיון – העלו לבמה את הקולקציה שהרכיבו עבור פרוייקט הסיום שלהם בשנקר.
לא היה מעצב ספציפי שכל הקולקציה שהוא העלה על המסלול הרשימה אותי בצורה נורא חזקה. מצד שני, היה לכל אחד מהמעצבים לפחות פריט או שניים שחיבבתי בצורה כזו או אחרת.
המעצבת שהכי הרשימה אותי בעבודותיה הייתה מורין וולף, למרות שהיה לי מוזר שמעצבת בגדי קוטור לערב תרצה לעצב קולקציית קפסולה לרשת כמו רנואר.
את מי מבין כל המעצבים שהשתתפו הכי אהבתם (בין אם ראיתם אותם בתצוגה או שקראתם עליהם במקומות רלוונטיים)?