You are here
Home > Fashion > שבוע האופנה בת"א 2011 – היום השלישי (והאחרון)

שבוע האופנה בת"א 2011 – היום השלישי (והאחרון)

[התפרסם לראשונה בתאריך 24/11/2011]

כשהתבקשתי לבחור לאילו מבין התצוגות שהוצגו במסגרת שבוע האופנה בת"א ברצוני להגיע, התיישבתי בכובד ראש מול הרשימה הארוכה (6 תצוגות ביום כפול שלושה ימים) ושקלתי בעבור מי אסכים לקום מוקדם (אף אחד) ובעבור מי אוותר על צפייה ישירה בפרקים של "עספור" או בילוי לילי. בסוף בחרתי בשתי תצוגות ליום (בפועל נאלצתי לפספס אחת מהן) והחזקתי חזק-חזק אצבעות שיאשרו לי מקום בתצוגות שהיו Overbooked כמו זו של רוברטו קוואלי או אלון ליבנה.

זוהי אינה הפעם הראשונה בה אני מודה בכתב שאני מחבבת את הבחור הזה, פליט הריאליטי "פרוייקט מסלול" הישראלי (אני בכלל לא צפיתי בתוכנית הזו ובטח הוא היה שמח לשכוח ממנה). הדבר הראשון שאני הכי מעריכה בעבודות שלו בתור מעצב הוא תשומת הלב שלו לפרטים – אין אצלו דבר כזה בלקסיקון "שמלה פשוטה". לכל פריט שהוא מעצב יש את ה"משהו מעבר" – בין עם זה תפרים מיוחדים, שילוב של תחרה וקרושה או עיטורי זהב. אם תוסיפו לכך את סקלת הצבעים הקלאסית בה הוא משתמש (לרוב מדובר ב:שחור, כחול נייבי, לבן וזהב), את גזרות המחוך בהן הוא מתמחה ואת השימוש בבדי שיפון מתנפנפים – ומצאתם לעצמכם חובבת אופנה מרוצה.

ובכל זאת מילה אחת לרעה, כי אף אחד לא מושלם: די קל לראות כי מי שעיצב את הקולקציה הנ"ל הוא גבר, שגם אוהב גברים (זה לא החלק שאותו אני מציינת לשלילה, להפך). חלק די גדול מהפריטים שעברו על המסלול הם פריטים שמדגישים את אזור המפשעה ואינם מחמיאים לאזור הישבן (למשל המחטב/מכנסון שחתך את ישבנה המחוטב של הדוגמנית בצורה לא מחמיאה, אפילו לה). וזה עוד לפני שהזכרנו/הדגמנו את כמות הפעמים שנצפה חזה חשוף לחלוטין (מילא על המסלול, אבל מדובר בפריט שהוא לא פרקטי בעליל במציאות כיוון שאף אחת שתרצה ללבוש כזה דבר לא תסכים ללכת איתו עם חזיה שתבלוט מתחת). קצת פספוס מבחינתי…

 

[בנוגע לתמונות שמיד תראו כאן: מראש אני "מזהירה" כי התמונות הבאות הן באדיבות היח"צ שהיה אחראי על התצוגה, ולכן אם הן נראות לכן מוכרות כנראה שבאמת ראיתן אותם במקום אחר. כמו כן אני חורגת ממנהגי ומעלה את התמונות בגודל גדול יחסית לגודל שבו אני משתמשת בד"כ לתמונות כאלו, זאת כדי שתוכלו לראות את הפרטים הקטנים אותם ציינתי קודם.]

 

 

מאחוריי הדוגמניות הצועדות הייתה תמונה של כנסייה גדולה הצבועה בלבן עם עיטורי זהב, וברקע נשמע מיקס של שירים אשר בחלקם מזכירים מזמורי תפילות נוצריות – כל אלה נועדו להכניס את הצופים לאווירה של התקופה הויקטוריאנית שממנה שאב ליבנה את ההשראה לקולקציה.
תכשיטי הזהב שנצפו גם הם על המסלול הם פרי היציבה המשותף של המעצב ושל בוגרת שנקר דנה מנצור.

כתיבת תגובה

Top